סיפורו היוצא דופן של יעקב ישראל דה האן

ישנם הרבה סיפורים מעניינים בהיסטוריה של הציונות, אך ישנו פרק אחד קצת פחות מוכר ויוצא דופן במאפייניו והוא סיפור ההתנקשות בפעיל חרדי אשר סומן כאחד מאויביה הגדולים של הציונית. סיפור חיסולו של דה האן נחשב לרצח הפוליטי הראשון בהיסטוריה המודרנית של ארץ ישראל, אך יש בו עוד הרבה יותר.

סיפורו של הרב דה האן מתחיל בהולנד, שום נולד בשנת 1881 למשפחה יהודית דתית עם 18 ילדים. בצעירותו נטש את הדת, התאהב באידאולוגיה המרקסיסטית והפך לחבר חשוב בתנועה הסוציאל דמוקרטית ההולנדית. במקביל עבד גם כעורך דין, עסק בכתיבה עיתונאית וכתיבת שירה. באופן מפתיע לימים של ראשית המאה העשרים, דה האן נהג לכתוב על אהבתו לגברים. בשנת 1912 ביקר ברוסיה שם התרשם מבתי הכלא הרוסיים וכתב על כך ספר. אך לאחר חזרתו מרוסיה חל בו מפנה אידאולוגי והוא חזר אל הדת והפך לפעיל ציוני נלהב. לאחר מלחמת העולם הראשונה עלה לארץ ישראל ושם ציפה להשתלב בתנועה הציונית, אך שם אף אחד לא התרגש מבואו.

בסופו של דבר, לאחר שלא מצא את מקומו בתנועה הציונית, השתלב דה האן בקהילה החרדית בירושלים ושוב חל מפנה אידאולוגי בחייו. דה האן מצא את מקומו בקרבת הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית בירושלים הידוע בגישתו ופעילותו האנטי ציונית. למרות חייו כחרדי, מעולם לא הפסיק את יחסיו עם גברים והיה ידוע בחיבתו לגברים צעירים ערבים.

באותם הימים הגישה של הרב זוננפלד שאפה לקבל הכרה פוליטית נפרדת מהציונית החילונית. בעזרת כישוריו וקשריו של דה האן הם החלו בפעילות בינלאומית המהווה משקל נגד לפעילות של התנועה הציונית. באותם הימים מנהיגי הציונות החלו לרקום קשרים עם ראשי השושלת האשמית, אלו היו גורם דומיננטי באזור ונקטו בגישה מתונה כלפי הציונית והצהרת בלפור. ב 23 ביוני 1923, הרכיב דה האן משלחת חרדית אשר יצאה לפגוש את האמיר עבדאללה על מנת להדגיש כי אגודת ישראל היא גוף עצמאי, המייצג יהודים רבים בעולם, ויש להתייחס אליו באופן נפרד.

התנועה הציונית לא אהבה את פעילותו של דה האן והוא מצידו הרבה לתקוף את התנועה הציונית ומנהיגיה. מה שהדאיג עוד יותר הייתה ההשפעה והקשרים שהצליח לרקום במקומות רבים. במהרה החלו להגיע איומים על חייו ובמכתב איום שקיבל מעט לפני הביקור בירדן הוא התבקש לעזוב את הארץ.

דה האן התעלם מהאיומים על חייו וב 1 ליולי 1924 תכנן לצאת ללונדון מטעם משלחת חרדית ולהיפגש שם עם שלטונות המנדט. השמועה בקרב הציבור הציוני הייתה כי דה האן פועל למען ביטול הצהרת בלפור. המטרה המוצהרת של הנסיעה הייתה לפעול נגד החוק המסדיר את מעמדן של הקהילות היהודיות בארץ, חוק המעניק יתרון מספרי לציונים. הנסיעה לא יצאה אל הפועל, ב 30 ביוני 1924, כאשר יצא מבית הכנסת נורו לעברו 3 יריות.

משטרת המנדט מעולם לא תפסה את הרוצחים ותיק החקירה נסגר, תחת שמועות כי נרצח על ידי ערבים לנוכח התנהגותו המינית. היסטוריונים אשר חקרו את ההתנקשות קשרו את שמו של איש ההגנה אברהם תהומי למעשה. תהומי מעולם לא הודה במעשה, אך שנים רבות אחר כך רמז למעורבותו.

גם שנים רבות לאחר מותו המחלוקות סביבו נמשכות. עבור חוגים חרדיים דה האן נחשב לקדוש מעונה וקרבן של הציונית החילונית, ועד היום נטורי קרתא מציינים את הרצח. אך מצד שני, עם פרסום ספריו והתכנים ההומוסקסואלים הנצחת שמו גם מעוררת מבוכה בקרב הקהילה החרדית.