ארתור – 26 שנים של צפייה מגיעה לסיומה
26 שנה שכולם דבוקים למסך לסדרה האהובה על כולנו, למבוגרים שבנינו שעדיין זוכרים את הרגע הזה אחרי בית הספר שיש שעת ארתור בטלוויזיה
26 שנה שכולם דבוקים למסך לסדרה האהובה על כולנו, למבוגרים שבנינו שעדיין זוכרים את הרגע הזה אחרי בית הספר שיש שעת ארתור בטלוויזיה ונדבקים למסך כאלו אין מחר, עד שאימא צועקת לכבות את הטלוויזיה. כולנו היינו שם כולנו זוכרים את זה והינה אחרי 26 שנה הסדרה הדוברת מגיעה לסיומה והפרק האחרון בחייהם הבוגרים כבר מוצג בארצות הברית.
כבר 26 שנה שסדרת הטלוויזיה אהובה מגדלת דורות מטורפים של צופים נאמנים במהלך כל השנים האלה ואפילו הספיקה לצבור מעריצים ועוקבים מכורים. למרות שמדובר כאן בסדרה אחת ממיני רבות שהגיעו לארץ, ארתור בהחלט הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהילדות של כולנו, היא נגעה בצורה יוצאת דופן בכל ילד וילד ואפילו במבוגרים בשני העשורים האחרונים וגרמה להזדהות בחלקים הכי חשובים ומשמעותיים בחיים של ילדים.
ההיסטוריה של ארתור –
המטרה של הסדרה היא להציג רגעים אמתיים בחיי היום יום של ילדים, אבל לעיתים רבות הסדרה הציגה רגעים קצת מוזרים, אם נכון להגיד כאלה שלא כל ילד יבין או יתייחס אבל בחיינו הבוגרים כיום אנו מבינים שדמות של עין מפלצת או פרק על כנופיית מאפיה מוכרת היא לא משהו שהוא סטנדרטי אבל זה בהחלט חלק מהסוד של סדרת הילדים הגדולה. בתום השנים הארוכות שבילו ילדי הסדרה בכיתה ג', מגיע פרק סיום. בפרק הזה נחשפים ילדי הסדרה כבר בחייהם הבוגרים. ארתור – יוצא הקומיקס, פרנסין – מנהלת את חנות הספורט, ובאסטר – הוא מורה. הרעיון שעמד מאחורי זה היא בעצם "ספר זיכרונות שארתור יצר אמר ככה הכותב הראשי פיטר קיי".